Tuesday, June 17, 2008

2008 06 16 Yaffo 5 Years Cafe Yaffa


Third time I took part in Celebration at Yaffa Cafe.
Two years ago it was in the Middle of Lebanon 2 War.
In the Picture you can see the Young Rappers
System Alley.
Bought the Hebrew Copy of:
Righteous Victims: A History of the Zionist-Arab Conflict, 1881-2001
Righteous Victims: A History of the Zionist-Arab Conflict, 1881-2001 by Benny Morris
And Signed Michelle Dina Buthaina and others on the Book

I had tears in my eyes as I thought about all the things going on.

Friday, June 13, 2008

2008 Meretz- Why I will Leave

פרוטוקול הנהלת מרצ-יחד - 5.6.2008

נוכחים: ירון שור, מוסי רז, זהבה גלאון, עו"ד עמרי כבירי, שוקי קרומר, יאיר אברהם, ג'ומס, סיגל שיינמן, יונתן יסעור, מיכל עדן, ויוי וולפסון, שמואל ברטנשטיין, דרור מזרחי, דרור מורג, מיכל רוזין, קובי דהן, דינה אבקסיס, רונית גל, יוסי ביילין, שושנה צור, אליעזר צור, חיים פרטוש, אורי זכי, אייל אורון, שי אבן, אלי ספרן, דקלה אברג'יל, ערן לב, גדעון שמיר, אילן גילאון, רן כהן, גיורא ברעם, אבו וילן, תמי זנדברג, עידו גדעון, נעמי חזן, דסי ינובסקי, מיטל להבי, דן יעקובסון, טל מידן, מוניקה כהן, גבי לסקי, גברי ברגיל, סוזי בכר, עיסאוי פריג', נוגה בר-לב, צביה גרינפלד, חיים חייט, יוסי מרציאנו, פפה אללו.

מוסי: אנו מזכירים היום את יום השנה לכיבוש ויום איכות הסביבה הבינלאומי.
עידו גדעון הוא הדובר החדש של מרצ. עומר שכטר הוא היו"ר החדש של נוער מרצ.

ג'ומס: החלטנו לקיים את סדר היום המקורי, הבחירות המוניציפאליות. הבחירות הכלליות מתקיימות בנובמבר, אנחנו החלטנו להתכונן לבחירות המוניציפאליות למועד המקורי – נובמבר. אנו צריכים להתכונן עכשיו. יחסרו לנו משאבים לבחירות. ירון ואני בדקנו את ההיערכות. הערכתנו היא שמרצ צריכה כשלושה וחצי חודשים להיערך לבחירות. אם הבחירות יתקיימו בנובמבר, הבחירות הפנימיות יחפפו עם הבחירות הכלליות. זה לא יהיה נוח, אך כל המפלגות יהיו במצב הזה. אנו צריכים להתחיל להתכונן. חבר במפעל משותף של ניר עוז ונירים נהרג היום וחמישה נפצעו, זה סיפור קשה מאוד. המציאות בכלל בעוטף עזה נהיית מיום ליום יותר קשה. החלטה הייתה צריכה להתקבל, החלטה על קבלת הפסקת אש בין הצדדים.

זהבה: מרצ כנראה כרגע יכולה לומר שירוצו מטעמה 25 רשימות ברשויות השונות, לא כולל ישובים ערביים. יכול להיות שירוצו גם רשימות בישובים הערביים. ברוב המקומות הגענו להסכמות מאוד חשובות. בשבוע האחרון אנו נשאלים רבות על ההתרחשויות הרבות, כל המפלגות מדברות על הקפאת העשייה לבחירות המוניציפאליות. היום, שרי מפלגת העבודה הודיעו שהאולטימטום הוא בטווח של השבועיים הקרובים. עלינו כן להיערך לנובמבר לבחירות המוניציפאליות. במידה וב-18 ליוני הכנסת לא תתפזר הבחירות המוניציפאליות כן יתקיימו כסדרם. לבחירות המוניציפאליות יש חשיבות עצומה.
שאלה: בכמה מן הרשימות מרצ מתמודדת לראשות? – תשובה: בהרצליה, ואולי גם נשקול לרוץ לראשות לעוד כמה רשויות.

שאלה: מה קורה במגזר הערבי? – תשובה: במגזר הערבי נרוץ לראשות בג'סר א-זרקא, כרגע כנראה תהיה רשימת-בת של מרצ בדליית אל-כרמל. כנראה שנרוץ למועצה בשפרעם.

ירון שור: אני רוצה להודות בהערכה לרונית גל שמסיימת את תפקידה כדוברת המפלגה ולאחל לעידו גדעון הצלחה רבה בתפקיד הדובר, הצלחתך הצלחתנו. בהזדמנות זו גם להודות לנציגים המוניציפאליים שלנו, שחלק יסיימו את תפקידם בחודשים הקרובים וחלקם, כך אנו מקווים, ימשיכו לקדנציה נוספת. אתם עושים עבודת קודש. מרצ עושה בכל יכולתה לעזור לכם, אך משאבים אין לנו. אנחנו תמיד איתכם.
הסיכוי שיתקיימו שתי מערכות בחירות במקביל, אחת לכנסת ואחת למוניציפאלי – הוא שואף לאפס. ראשית, זה לא אותו פנקס בוחרים. שנית, מדובר על 2 מערכות ניהוליות שונות: האחת מנוהלת ע"י תמר אדרי בכנסת והשנייה ע"י משרד הפנים בכפר סבא. וזה מעבר לאינטרסים הפוליטיים של המפלגות.
בניגוד למה שנכתב בדו"ח האסטרטגי, אני סבור שמערכת הבחירות המוניציפאלית הקודמת נוהלה טוב מאד. הבעיה היא שיש מגמה ארצית מתמשכת של ירידה בייצוג של רשימות שמזוהות עם מפלגות, וכן שמרצ מצאה את עצמה בבחירות המוניציפאליות בסוף 2003 לאחר שהייתה ירידה דרמטית בכוחה בתחילת 2003, בבחירות לכנסת. זה הביא אותנו לכך שהייתה ירידה בכוחנו הפוליטי בבחירות המוניציפאליות וכן הפסד כספי של כ-2 מיליון ₪.
יש לי 4 לקחים עיקריים ממערכת הבחירות הקודמת:
ראשית, נעשו סקרים באופן מושכל ונכון, אך הם נעשו מוקדם מדי. על סמך הסקרים הוחלט איזה מימון לתת לכל רשימה. כדי לפתור בעיה זאת באופן חלקי, העניין הזה נלקח בחשבון בנושא של חישוב התקציב הפעם, כאשר 30% מהתקציב לכל רשימה יינתן לאחר הסקר הראשון והיתרה לאחר הסקר השני. הסקר הראשון שנעשה הוא סקר תשתית ולא ישקף את כמות המנדטים שתקבל כל רשימה. הסקר השני ייערך כחודשיים לפני הבחירות ובעקבותיו יוחלט על מסגרת התקציב הסופית. אנחנו מודעים לכך שזה לא פשוט לתכנן תקציב כאשר לא יודעים מלכתחילה את גודלו, אך נדמה לי שהנוסחה (שמופיעה בנספח) היא נכונה, ולוקחת בחשבון את הסיכונים מול הסיכויים.
שנית, העלאת % החסימה מבחינת המימון – לפי תוצאות הסקר, מ-0.6 מנדט ל-0.8 מנדט. כלומר, בפעם הקודמת הוחלט לממן רשימות שעל סמך הסקר קיבלו 0.6 מנדט, וכתוצאה מכך היו רשימות שלא עברו את אחוז החסימה והפסדנו כסף. הפעם אנחנו מעלים את הרף ל-0.8.
שלישית, חשוב למנוע עד כמה שאפשר חריגות תקציביות. אין צורך לפרט את המצב הכספי של מרצ, ולכן אני רוצה לציין שלמרות שרוב הרשימות התנהלו מצוין ורובן לא חרגו, היו רשימות בודדות שחרגו מהתקציב, ובאופן ניכר. יתרה מכך, כשליש מהאנשים שהתמודדו ברשימות השונות עזבו את המפלגה לאחר הבחירות ובמהלך הקדנציה, תופעה בעייתית מאוד. על מנת להתמודד עם התופעות הללו, הכנו כתב התחייבות, עליו יצטרכו לחתום כל המועמדים.
ולבסוף, המערכת המרכזית צריכה להיות הפעם יותר דומיננטית. אנו נעזור לרשימות בכמה מובנים: יהיה קמפיין מרכזי, קמפיין "מטריה", שידגיש 2-3 נושאים מרכזיים המשותפים לכולם, נבצע 2 סקרים, נעזור בבחירת מנהלי קמפיינים, נקיים סדנת הכשרה, הן למועמדים והן למנהלי המטות, נבנה אתרי אינטרנט, מערכת מידע לניהול מטה הבחירות, ועוד שורה של שירותים. מטרתנו היא לתת לכל המתמודדים את העזרה המרבית שאנו יכולים לתת.
אלו הרשימות שרצות, לא כולל את המגזר הערבי: אשדוד, אשקלון, באר שבע, גבעתיים, הרצלייה, חולון, חיפה, יהוד, ירושלים, כפר סבא, כרמיאל, נס ציונה, פתח תקווה, קריית אונו, קריית גת, קריית טבעון, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רמת השרון, רעננה, תל אביב-יפו. רשימה לא סופית.

ערן לב: בסעיף 2 של הנספח, בלשון המעטה, נייר בעייתי, אני לא רחוק ממקצועו של עו"ד כבירי, יש סעיף אחד, אני לא מאשים אותו, אך אני שוחחתי עם המזכ"ל על מסמך זה, אף מפלגה אחרת לא העבירה כזה מסמך. למרות זאת, אני מוכן לחתום על מסמך זה, רק עם תיקון אחד, בסעיף 6, אני מקווה שעו"ד כבירי הכין זאת רק עבור ת"א, אם אני הייתי עו"ד הייתי בודק את הפוליסה של האחריות המקצועית, עזבו את העובדה שאתם רוצים לכפות עזיבה של המתמודד אם יתקיים סכסוך בינו למפלגה. יש סעיף שאומר שצריך להחזיר כסף למפלגה בתנאים מסוימים. סעיף 6 צריך לומר משהו אחר לחלוטין, אני לא מוכן לתת לבית הדין של המפלגה להוות בורר ביני למפלגה. רק לבית משפט יש הסמכות לעשות זאת, אני לא רוצה שבית הדין של מרצ יהווה בורר בסכסוכים כספיים. גם בסעיף 5, אם מישהו פורש לא יצטרך להחזיר את הכספים, רק מישהו שלא "יביא" את המנדט. חייבים לשנות את כל סעיף 6.

הנרי: אני רוצה להגיד את הערכתי בנוגע לבחירות, אני חושב שהבחירות לכנסת יתקיימו בנובמבר, והמוניציפאליות כחצי שנה אחרי. לגבי הבחירות המוניציפאליות והכנסת במקביל – מבחינת טכנית לא אפשרית, ומשרד הפנים מתנגד לכך, ולכן הנושא הזה ירד מהפרק. אילו הישיבה הזו הייתה נערכת בעוד שבועיים-שלושה נוכל לדעת יותר. כפי שירון אמר, בבחירות המוניציפאליות הקודמות היו מספר ויכוחים עם מתמודדים מכל מיני רשימות, צוותים מסוימים לא הגיעו לאחוז החסימה של מימון התקציב. צריך לעשות כאן שיקול ענייני- לא פוליטי- ולראות אם לכל מועמד יש סיכוי, כדי שלא נתקל באותו מצב שהיה בבחירות הקודמות. למשל באשדוד, אסור לתת שקל. באשדוד אין סיכוי למרצ, בכלל. לגבי ההסכם שהוכן כאן ע"י היועץ המשפטי, הוא "לא יתפוס מים". כל מי שרץ תחת מרצ לא צריך לעשות שום הסכם, אולי כדאי לעשות סוג של אמנה במקרה של בריחה עם המנדט. אם הבחירות המוניציפאליות יערכו לפני הבחירות לכנסת - יש טעם לעשות את הקמפיין המרכזי. הקמפיין הארצי – חסר תועלת, הרבה כסף ילך לאבדון, עלינו לתת תקציבים לרשימות ביישובים ולא לפזר כספים באופן שרירותי, אלא למקד את הכסף לכל יישוב. חולצות, כובעים, אביזרים למיניהם, הכול תחת מטרייה מרכזית ולא באופן מפוזר.

עמרי כבירי: אני רוצה לפתוח בנוגע לכתב ההתחייבות, מה שהנרי וירון אמרו הם נכונים מאוד, אבל כאשר יש בריחה של מנדטים זה דבר מאוד לא מוסרי. לא היו בעיות משמעותיות, אך בעיית בריחת המנדטים היא צרה גדולה. על המתמודדים להחזיר כספים אם לא קיבלו את המנדט. להסכם הזה חייב להיות "שיניים", מרצ צריכה להחליט כיצד היא תתנהל בפני המתמודדים.

פפה אללו: יש להבדיל בין מי שפורש והולך הביתה ולא קורה שום דבר לבין מי שלוקח את המנדט. בעניין התקציב, עלינו להתמודד עם עניין המועד. אנו צריכים להתכונן 4-5 חודשים לפני כן, במיוחד בי-ם.
דרור מורג: אני חושב שבנושא התקציב, העניין של החלוקה מאוד נכון, ישנו עוד כלי של גיוס תרומות, דבר נוסף בנוגע למסמך, אני מצודד במסמך, התלונות קצת מוגזמות, אינני חושב שהדיון צריך להיות משפטי, העניין הוא המוסר פה. עזיבת המפלגה. הוא צריך להיות כמה שיותר מחייב.

גבי לסקי: ירון אמר שהמפלגה הולכת להעמיד מספר שירותים למועמדים, בין היתר, סדנא לעמידה מול תקשורת, אני חושבת שצריכה להיות סדנא בנושא הירוק, מה שנקרא קיימות, כיצד מנהלים עיר בריאה, זה יהיה מאוד נכון שהמועמדים יעברו "סדנת קיימות". בנוסף לכך, אהבתי את כל הפליירים, סטיקרים וכו', עלינו לנהל קמפיין ירוק! פחות פליירים וסטיקרים אך זקוק לחשוב כיצד עושים זאת, קמפיין יותר ירוק, זה בזבוז משאבים. בנוסף, אי אפשר להגיד למישהו להחזיר את המנדט, אז מה עושים? לבדוק לעומק, אולי פיצוי כספי, צריכים לבחון זאת. אני אוהבת את רעיון האמנה – אך שוב, היא לא ניתנת לאכיפה. זה נושא מאוד בעייתי. אם המפלגה מממנת מתמודד עליה לשלם עבורו. בנוגע לניסוחים יש לי מספר הערות ואעביר לעמרי.

עידן: אני לא אחתום על המסמך הזה, אף אחד מהמפלגה לא סייע לי כאשר התמודדתי מול אנשים שכן גנבו את המנדט. אני בזבזתי ימי עבודה וישבתי במשרד. השקעתי המון משאבים. היום לבוא אלי ולהגיד, לא מאמינים לך, אני חושב שזה לא מוסרי. אני לא ראיתי את חברי הכנסת חותמים על מסמך כלשהו. מדובר פה על אחריות אישית – אדם מקבל מימון – עוזב: עליו להחזיר מימון. המסמך לא מכבד פה את הנוכחים. אני מצטרף לערן, בית משפט מתמודד עם פסיקות כאלו, לא בית דין מרצ. יכול להיות שבאזור גוש דן צריך להשקיע מעט יותר בקמפיין.

שמואל: בנוגע לנייר, כמו שהזכירו פה כבר, יש פה בעיה מהותית, יש כאן 2 צדדים, מועמדים וחברי הנהלה. אנחנו מפלגה אחת, צד אחד, לא שניים. ואם יש כאן שני צדדים – אז ההסכם מנוסח באופן חד צדדי. ניסו פה לרמוז איזה מקרה יוצא מן הכלל, שמרצ תחליט לעשות שותפות עם תנועה חוץ פרלמנטארית או אף פרלמנטארית, חלק גדול מהמפלגה לא תוכל לבלוע את זה. אם יש מסר משותף, ושמים אותו בעיתון משותף, אז כל הארץ קוראת אותו, ולא רק לעיתון למקומון.

ויוי: בנוגע לקמפיין, צריך להפריד בין עניין הקמפיין עצמו לבין רעיונות הסדנאות, זה לא בהכרח מה שיקדם אותנו ברמה המקומית, צריך גם להיזהר בעניין המסרים. בנוגע למסמך, אני חושבת שמהותו נכונה, הסכסוכים הקיימים רבים ולכן אני חושבת שצריך לשאול – למה זה קורה. צריך ללוות את הנושא.

קובי: אני נגד כל המתנגדים למסמך הזה. לא רק עניין הכסף, אלא עניין הנזק האלקטוראלי. זה דבר מאוד חמור. הנהלת המפלגה צריכה לחייב את המתמודדים לחתום על מסמך התפטרות לראש העיר וכאשר יהיה סכסוך בין המועמד למפלגה במקרה של גניבת המנדט, להגיש את המסמך. זה מה שימנע את גניבת המנדט.

אילן: בנוגע למועד הבחירות – אינני יודע מתי זה יתרחש. בנוגע למהלך המשפטי שמתרחש פה – זה חבל, דבר מאוד תיאורטי ולכן חבל שאנו מתמודדים עם ההחלטות הטיפשיות הללו. הבחירות לכנסת גם חשובות, ואני חסיד גדול של המסרים החזקים והגדולים. הירוקים הם הגמלאים החדשים, זה משפט שצריך לאמץ אותו, צריך להיות שוב מפלגה של רווחה וחינוך, מסרים של מרצ של פעם, זה המסר המרכזי. פגשתי בארה"ב את מושל מינסוטה, הוא נבחר דרך הקמפיין באינטרנט, המדיום הזה הוא חשוב מאוד. צעירים רבים נמשכים לכך. עדיף לרוץ ב-12 מקומות ולנצח ב-80% ולא לרוץ ב-24 מקומות ולנצח ב-40%.
בכל אופן, עלינו להחזיק מערכת בחירות מרכזית וממוקדת ולהחליט את ההחלטות הטובות ביותר.

ג'ומס: עם כל הכבוד למסמך הזה, זה לא מרכז הדיון הזה. אני חשבתי שהנוסחאות הפיננסיות הן מרכז הדיון. אך בנוגע לנייר, הנייר הוא הסכם בין חברי מרצ המתמודדים לבין מרצ. סעיפים 3 ו4, אם מישהו שילם לספק שלא כדין, עליו לשלם, אותו דבר גם בנוגע לחריגות בתקציב, על מתמודד להתנהל עפ"י הכללים. אנשים לא יכולים להשליך כספים, כל ההתחייבות הזאת היא סה"כ בשתי סיטואציות, חריגה מן התקציב וכו', ומקרה הפרישה וגניבת המנדט. לא בית הדין של מרצ צריך לדון בזה, אם הוא עזב את המפלגה, זה עניין של בית משפט. מי שלוקח מנדט מן המפלגה עליו להחזירו. מי שנוטש את המפלגה, יש הצדקה למפלגה לפעול כלפיו.

יונתן: על חברי הכנסת להעלות הצעת חוק בנוגע לתשלום לחברי מועצת עיר. חבר מועצת עיר מתנדב ולכן זה לא מחובתו. הייצוג של המפלגות בכנסת בערים פוחת, ולכן עולה הכוח של הרשימות שלא מזוהות. בנוגע למסר, הקמפיין צריך אולי להיות לא תחת שם מרצ, אך עם אנשיה.

מיטל להבי: אמר ג'ומס על התיקונים של ערן, אני לא רואה למה תמי, שלא חותמת על התחייבות, צריכה לחתום, נכון שכולנו צריכים להתנהל לפי הנוהל, אך צריך להיות חוזה נפרד בנוגע לטוהר והתנהלות כספית. לגבי הסקר, אני לא אהבתי את הסקר, הסקר לא משקף את המצב. אין לי התנגדות לקמפיין מרכזי, אין לי ספק שהחיבור בין מרצ לת"א הוא טוב. גוש דן יכול להוות מסר מרכזי בנוגע לנושא הירוק – זיהום אוויר לדוגמא, ולכן עלינו להתרכז בנושאים מסוימים, גם בקמפיין הארצי.

שוקי: אני חושב שכדאי לתת "בונוסים" למי שהתנהג כשורה בעשור האחרון, ולהיפך למי שהתנהל לא כשורה. אני באופן עקרוני לא חושב שזה נכון לממן 0.6 מנדט למי שהביא מנדט. זה הכול תלוי בהתנהגות של השנים האחרונות ובקמפיין הנוכחי. לגבי הנושא של החוזה – זה חוזה בסדר, זה בכלל דבר משני, זה נראה לי טריוויאלי לחלוטין.

יאיר: אני רוצה להתייחס לגבי המגמה של היחלשות כוחן של המפלגות במערך המוניציפאלי. יש לנו מעגל וקהל יעד ברור, היכן שמרצ זכתה לתמיכה ציבורית רחבה, חובתנו להדק את הקשר הזה, כדי להביא את אותו קהל - שוב. אנשי קשר לא באים להצביע בבחירות המוניציפאליות. אני חושב שצריך להביא את קהל הבוחרים של מרצ בכנסת – למוניציפאלי. בנוסף, צריך גם לעשות עבודת שטח רחבה, ומהבחינה הזו, סקר שהוכן חצי שנה לפני הבחירות מטעה, ולכן עלינו להבין שהסקר הראשון לא ממפה את המצב, והוא גם לא צריך לקבוע את רמת התקצוב הראשונה.

אייל: לגבי המסמך, אישית, אין לי בעיה עקרונית עמו. צריך לזכור שהמועמדים הם כמעט כולם עושים זאת ללא תמורה, אני מאוד לא אוהב את הנתון ש-30 אחוז מחברי המועצות עזבו אותנו, עלינו לדאוג שזה לא יקרה שוב. העליתי בעבר את נושא ההשלכות הקמפיין המוניציפאלי על תקציב המפלגה, צריך לדאוג שבהמשך כיצד הסיכונים שאנו לוקחים בקמפיין לא ישפיעו לרעה על תקציב המפלגה.

גדעון: אני רק רוצה לשאול שאלה: מה המרכיב בסקר כיצד התקציב יתחלק? דבר נוסף, אני בעד חתימה על המסמך. רק צריך לחתום עליו שיהיה גם מסמך קביל מבחינה משפטית. בנוסף, בתל אביב יש מומנטום עצום ולכן אסור שהמומנטום יאבד, במיוחד במידה והתקציב יסתיים ולא ימשך, אז המומנטום יאבד ולכן עלינו להמשיך את המומנטום בעזרת התקציב. תל אביב הוא מעוז חשוב למרצ.

נעמי: רק כמה משפטים, אנחנו נכנסנו למצבים שלא היו לנו כלים למנוע שפיכת כספים. שלושים אחוז נשירה ממרצ זה בעיה עצומה. מנהל תקין וטוהר מידות – דבר חשוב ביותר, ולכן כל מועמד חייב לחתום על המסמך. נקודה שנייה, במקומות שונים יש למרצ הרבה קולות שישנם בבחירות הכלליות שאין בבחירות המוניציפאליות – ולהיפך. בי-ם מרצ הפכה מ-3 מנדטים לאפס. ולכן עניין התזמון הוא חשוב ביותר, אם הבחירות הכלליות מתרחשות לפני הבחירות המוניציפאליות צריכים לחשוב כיצד זה משפיע על השני. צריך גם להתמודד עם עניין הדחייה של שניהם. אם הבחירות המוניציפאליות מתקיימות במרץ ולא בנובמבר ואחרי בחירות כלליות – צריכים להתחשב בתוצאות הבחירות הכלליות ולהיעזר בהם – ולהיפך. תראו, למרצ, במיוחד במוניציפאלי, יש נטייה לשפוך את הכסף בתחילת הקמפיין ולקראת סופו להישאר עם כלום, תיזהרו, תהפכו לשמרנים, אנו לא במצב היום לבזבז כספים. אם אתם מושכים את הקמפיין המוניציפאלי מהיום ועד מרץ – וזה תרחיש סביר ועוד שבועיים אף תרחיש וודאי, אולי נגיע למרץ בלי כלום.

סיגל: עלינו להיזהר בעניין החלוקה התקציבית, אני רוצה לברך באמת את ההשקעה שאתם עושים בנו, המועמדים, זה יוצר קשר שכל הזמן אנו מדברים עליו. בנוגע למסמך - אני חושבת שחובה עלינו לחתום עליו. עלינו אף להוציא זאת לעיתונות. זה מאוד חשוב שנוציא את המסמך הזה, במיוחד בפן המוסרי. צריכה להיות מחויבות למפלגה ולסיעה. בנוגע למסרים הכללים, הדברים שהכי מתחברים למרצ, עלינו להתייחס אליהם, במיוחד אליהם, מרצ החברתית, מרצ הסביבתית, צריך להתייחס לכל הקהלים. העיתונות המקומית היא בעייתית מאוד, רמה מאוד נמוכה, נשלטת על ידי ראשי העיר, ולכן בעיתונות הארצית זה יותר אפקטיבי, ובו בעת גם להשקיע בקמפיין המקומי.

עידן ממשיך: כן צריך לתת את המשקל לעניין של העבר הפיננסי, האם כן מרצ יכולה להגדיל את כוחה במישור המוניציפאלי, בסופו של דבר במישור המוניציפאלי אנו תמיד מגיעים למצב בו אנו נותרים ללא תקציב, ולכן עלינו לשים גם גבולות.

זהבה: אני מאוד תומכת במסמך, לדעתי מי שנשאר במרצ – עליו חל המסמך, ולכן חשבנו שבגדול, אנחנו רוצים לרוץ תחת המותג מרצ. מי שרץ מטעם מרצ – יש לזה מחיר. ולכן, אני מציעה שהגישה שהתקבעה כאן נכונה, עלינו להתמקד במסרים המרכזיים. אנשים לא רצים ברשימה עצמאית, אלא, תחת מרצ. ולכן עלינו ללכת על משהו אחד, שניים, שרק יכול לסייע לרשימות.

ירון: לא אתייחס לכל ההערות שהושמעו כאן, אבל אתייחס בקצרה לכמה נקודות. הנרי, בנוגע לסקר השני, הוא יעשה בכל המקומות, לא רק בחלק. 70 אחוז הנוספים של המימון יינתנו אחרי הסקר השני. אנחנו קיבלנו החלטה פוליטית שאנחנו נרוץ ככלל בשם מרצ, יותר נכון לרוץ בשם מרצ, אלא אם כן יוכח בסקרים שכדאי אחרת. לגבי הרכש: הערה נכונה, ולכן זה יהווה חלק מהשירותים של המערכת המרכזית. לגבי הקמפיין המרכזי, יהיה קמפיין "מטריה" בכמה נושאים, עם תקציב קטן, שרובו המוחלט הולך לקמפיינים המקומיים. בנוגע למה שגדעון, שוקי ופפה אמרו, ברור לנו לחלוטין שלהחליט על סכום גבוה יותר מ-30 אחוז בתחילת הקמפיין יהיה טעות גדולה, ולכן עלינו לחלק את התקציב באופן נכון ושוויוני. מה ששוקי אמר זה מאוד נכון, רוב מוחלט של הרשימות עמדו בתקציב, היו בודדים שחרגו. עלינו להסכים שאסור לחרוג מן התקציב. ניקח בחשבון את תקצוב תחילת הקמפיין, ותוך שבועיים התמונה הפוליטית תתבהר.
(מדברים על תיקונים קלים במסמך ההתחייבות)
מחליטים לאשר את 3 המסמכים שהניחו זהבה וירון על סדר היום של ההנהלה. מצ"ב 3 המסמכים שאושרו.

הצעת החלטה לישיבת הנהלת מרצ-יחד 5.6.2008

כללי המימון לרשימות מרצ בבחירות המוניציפליות 2008

כתב התחייבות

2008 June Article By Beilin

A very Good article by Yossi, But Read Next Post to Understand why I am nearly sure returning to Avoda.
Last update - 22:46 11/06/2008
A moment before the obvious
By Yossi Beilin Haaretz.com

In a few more days, something will apparently happen that almost no
one wants, but no one has enough courage to prevent. Even if anyone
would bother to look at the history books, which are full of examples
of collective folly, it is probably too late. The horses have already
left the barn. The pledges have been made; the slogans shouted.

And the temptation: Such certain knowledge that you can decide
tomorrow's headlines and public discourse, to demand that everyone
show a solid front in the face of the enemy. This is not about
envelopes and testimony, moving up the elections or lame ducks.
Serious men are pouring over military maps and leading, after a
two-year break, "a war of no choice" that they did not want, that did
not need to happen, that they worked to avoid. But now there is no
choice and we must stand behind our soldiers. This is not the time for
political disagreements.

And the funerals, the promises that no sacrifice was in vain, that
this is a matter of protecting the homeland, and those who sacrificed
their lives saved many others. The gun salutes and the parents at the
open grave, the interviews with teachers and friends. This is not the
right time for politics or investigations, nor for intrusive burrowing
into envelopes or into someone's upgrade on some flight or another.

And the "non-combatants" who will be killed on the other side. There
is no choice, we will soon explain. The combatants are using them and
taking advantage of them; would that we could separate and hit only
the combatants. After all, the terrorists kill innocent people on
purpose while we kill them by accident.

The head of the opposition will prove once again his willingness to
stand up for all of us and place his marvelous rhetorical skills at
our disposal. As usual, he will rise above any political discord and
explain how justified this war is. He will manage to persuade Jewish
activists in the United States and the various neo-cons. And everyone
will concede, even his sworn adversaries, that nobody else can explain
this war in such fine English as he can.

During the war he will not vote no-confidence, and will support the
prime minister and the government without petty calculations or
demands. Only after the war will he explain that finally the depth of
his theory has been understood - that nothing moves here except by
force, that the whole problem is that we ended the war too early, and
if it had only gone on another week or month the head of the snake
could have been smashed.

The Palestinian Authority will announce that Israel is commiting war
crimes in striking at the leadership of Hamas and Islamic Jihad on
purpose, and at women and children by accident, and behind closed
doors certain Fatah members will say to certain politicians and
journalists that the operation in Gaza came at the right time. They
will later appear on Al-Jazeera to denounce Israel in the harshest
terms for hurting their brothers in Gaza, and the PLO will declare a
hiatus in the final-status talks and the end of the Annapolis process.

The Arab world will join in the harsh criticism, will approach the
United Nations and run into a solid wall put up by President Bush,
which will continue to protect us against the wrath of the world until
his last day in office. Only then will the Arab League call an urgent
meeting and decide to suspend the Arab peace initiative.

And then, obviously, the decision-makers will remember that they had
completely forgotten to prepare an exit plan from the Gaza Strip.
Leaving cannot happen just like that, after all the blood that has
been spilled and the economic cost, and the storm of world public
opinion. Then they will stay much longer than they had planned, trying
to grasp at any international straw to reach a cease-fire at any cost,
with the goal of justifying the departure and ensuring that a moment
thereafter a volley of Qassams and mortars will not be let loose at
the western Negev.

We can still prevent clearly selfish considerations, crude partisan
reasoning and other political motives from sweeping the country into
an unnecessary war after a break of less than two years. It is still
possible to try to reach a cease-fire instead of the war, and to
overcome the primitive thought that the cease-fire must be preceded by
a major strike so as to rehabilitate "deterrance."

The biggest idiot in Islamic Jihad understands that Israel can wipe
Gaza off the face of the earth. This realization does not require a
military operation in which victory over the militias will be, at
best, imperfect.

The writer is a Meretz MK