Showing posts with label Tel-Aviv. Show all posts
Showing posts with label Tel-Aviv. Show all posts

Tuesday, May 5, 2009

2003 Tel Aviv Chris Ben Yehuda

Chris was my room mate 2003 he said he was from USA but he was from Toronto Canada, He got sent back to Canada when Foreign Workers were thrown out 2004, He got onto drugs here in Tel-Aviv and I heard from a friend who visited him that he was still on Drugs.
On the Other hand IBM Canada Phoned me Yesterday, Again Lets' Hope for good.
And: I hope my step of going over to Kadima and Tzipi Livni formally is good They are with Obama at Aipac.
Too many Jews and Israelis in Toronto (You know them from NY),
Regards to Irshad.
2009 Mona is going to Toronto Canada.

Thursday, January 15, 2009

2003 Tel Aviv Mikes Place

In April 29th 2003 I was at Webstop Internet Place while it happened and hardly payed attention till the next day as there was so many suicide bombings at that time. But later I understood that a musician I got to know was wounded there. Also the Suicide Bombers came from Islamists in England.

2009: With tears in their beer, some 200 loyal revelers packed Mike's Place on Sunday to bid adieu to the legendary downtown Jerusalem watering hole.

Jerusalem's Mike's Place.

Jerusalem's Mike's Place.
Photo: Gil Zohar

Though the Nahalat Shiva bar had 36 months remaining on its eight-year lease, last fall the landlord Darinel Business Inc. invoked a demolition clause in that agreement to force the bar out. The nondescript 19th-century building, which was originally put up by the Ottoman banker Chaim Aharon Valero, will be demolished shortly as part of an eight-story office tower and commercial complex stretching along Jaffa Road to Kikar Zion.

"The day our last bench is out of here, they'll start demolition," sighed Gal Ganzman, who co-owns the Jerusalem joint and its sister bar on the Tel Aviv seashore with his brother Assaf and Dave Beck.

For Assaf, the bar represented "many fine memories, great music, great musicians, and people getting together and having a good time." The bar chose to close on a Sunday, the slowest night of the week, to give its hardcore regulars a final chance to say good-bye, he said. The event was not advertised, and the news spread by word of mouth.

The crowd that final night - students, religious Jews, West Bank settlers, Arabs and couples who met there and subsequently got married - reflected the unique place that Mike's Place held in the city.

The bar was founded in 1992 by Mike Vigoda, a bon vivant journalist originally from Toronto, who opened his eponymous pub in a tiny Russian Compound cubbyhole that many people mistook for his private living room.

Moving three times before settling in at its Kikar Zion location in 2004, Mike's Place quickly became a raffish refuge from Israel's at times rough-and-tumble reality. From the beginning, the bar attracted an eclectic clientele of tipplers - backpackers, native Israelis, overseas students, Russian immigrants, Arabs, foreign journalists, diplomats, IDF soldiers and UN personnel - all sharing the laid-back vibe and Western pop culture.

Seven nights a week until the wee hours the good times rolled and the musicians played (without a cover charge) a mix of blues and rock 'n' roll.

Not even the April 29, 2003, terror attack on the Tel Aviv branch could alter the ambience. Three Israelis were killed in the explosion: Dominique Hass, 29, a French immigrant waitress; and musicians Ran Baron, 23, and Yanai Weiss, 46. More than 50 people were wounded. The bar suffered extensive damage but reopened a week later.

"We've made so many great friends. I want to tell them all we'll see them soon. A lot of people have lost their home away from home," lamented Gal.

Pointing to the "all-star crew" sign, "Downtown" Dave Beck added, "It's a shame. It was a very good team here."

All 10 staff were offered jobs at the Tel Aviv branch, he noted.

So far, only general manager Daniel Gorodetsky has accepted that transfer. The ponytailed GM will be heading the newly established Mike's Place franchise division. For $30,000 and a four to six percent royalty fee, the bar is selling its brand of bonhomie.

Gorodetsky and the three owners are optimistic that a new Mike's Place will open in Jerusalem, as well as several in Europe. "Our future is totally bound up in this project," said Gal.

Saturday, August 9, 2008

2008 Menachem

5th August 2008 Menachem came after I have not seen him for about 3 months.

We ate at Restaurant on Bograshov He messed around with the Waitress's and did not read the Menu. I took Chicken Salad, he took Greek Salad like last time and Drank two Pints of Bear. With Difficulty I spoke with him. But he was not at his worst.

He gave me 200 Shekel, as his situation is not easy to.

8th September Menachem the same as usual gave me 400 Shekel and we ate at Duvnov Restaurent.

Day before Oded did not want to hear what I have to say. Hope I overcome crisis.

23rd September Menachem came at 7pm without warning, Saturday before I closed the Phone on him after he stopped me in every other sentence.

I had a long day at Bituach Leumi Tel-Aviv. Menachem walked away after again not letting me talk.

Then I phoned Yuval and Menachem came again and interfered.

On the other hand Linux Small Laptops is an International Hit. This is being written on Kubuntu.

Tuesday, June 17, 2008

2008 06 16 Yaffo 5 Years Cafe Yaffa


Third time I took part in Celebration at Yaffa Cafe.
Two years ago it was in the Middle of Lebanon 2 War.
In the Picture you can see the Young Rappers
System Alley.
Bought the Hebrew Copy of:
Righteous Victims: A History of the Zionist-Arab Conflict, 1881-2001
Righteous Victims: A History of the Zionist-Arab Conflict, 1881-2001 by Benny Morris
And Signed Michelle Dina Buthaina and others on the Book

I had tears in my eyes as I thought about all the things going on.

Friday, June 13, 2008

2008 Meretz- Why I will Leave

פרוטוקול הנהלת מרצ-יחד - 5.6.2008

נוכחים: ירון שור, מוסי רז, זהבה גלאון, עו"ד עמרי כבירי, שוקי קרומר, יאיר אברהם, ג'ומס, סיגל שיינמן, יונתן יסעור, מיכל עדן, ויוי וולפסון, שמואל ברטנשטיין, דרור מזרחי, דרור מורג, מיכל רוזין, קובי דהן, דינה אבקסיס, רונית גל, יוסי ביילין, שושנה צור, אליעזר צור, חיים פרטוש, אורי זכי, אייל אורון, שי אבן, אלי ספרן, דקלה אברג'יל, ערן לב, גדעון שמיר, אילן גילאון, רן כהן, גיורא ברעם, אבו וילן, תמי זנדברג, עידו גדעון, נעמי חזן, דסי ינובסקי, מיטל להבי, דן יעקובסון, טל מידן, מוניקה כהן, גבי לסקי, גברי ברגיל, סוזי בכר, עיסאוי פריג', נוגה בר-לב, צביה גרינפלד, חיים חייט, יוסי מרציאנו, פפה אללו.

מוסי: אנו מזכירים היום את יום השנה לכיבוש ויום איכות הסביבה הבינלאומי.
עידו גדעון הוא הדובר החדש של מרצ. עומר שכטר הוא היו"ר החדש של נוער מרצ.

ג'ומס: החלטנו לקיים את סדר היום המקורי, הבחירות המוניציפאליות. הבחירות הכלליות מתקיימות בנובמבר, אנחנו החלטנו להתכונן לבחירות המוניציפאליות למועד המקורי – נובמבר. אנו צריכים להתכונן עכשיו. יחסרו לנו משאבים לבחירות. ירון ואני בדקנו את ההיערכות. הערכתנו היא שמרצ צריכה כשלושה וחצי חודשים להיערך לבחירות. אם הבחירות יתקיימו בנובמבר, הבחירות הפנימיות יחפפו עם הבחירות הכלליות. זה לא יהיה נוח, אך כל המפלגות יהיו במצב הזה. אנו צריכים להתחיל להתכונן. חבר במפעל משותף של ניר עוז ונירים נהרג היום וחמישה נפצעו, זה סיפור קשה מאוד. המציאות בכלל בעוטף עזה נהיית מיום ליום יותר קשה. החלטה הייתה צריכה להתקבל, החלטה על קבלת הפסקת אש בין הצדדים.

זהבה: מרצ כנראה כרגע יכולה לומר שירוצו מטעמה 25 רשימות ברשויות השונות, לא כולל ישובים ערביים. יכול להיות שירוצו גם רשימות בישובים הערביים. ברוב המקומות הגענו להסכמות מאוד חשובות. בשבוע האחרון אנו נשאלים רבות על ההתרחשויות הרבות, כל המפלגות מדברות על הקפאת העשייה לבחירות המוניציפאליות. היום, שרי מפלגת העבודה הודיעו שהאולטימטום הוא בטווח של השבועיים הקרובים. עלינו כן להיערך לנובמבר לבחירות המוניציפאליות. במידה וב-18 ליוני הכנסת לא תתפזר הבחירות המוניציפאליות כן יתקיימו כסדרם. לבחירות המוניציפאליות יש חשיבות עצומה.
שאלה: בכמה מן הרשימות מרצ מתמודדת לראשות? – תשובה: בהרצליה, ואולי גם נשקול לרוץ לראשות לעוד כמה רשויות.

שאלה: מה קורה במגזר הערבי? – תשובה: במגזר הערבי נרוץ לראשות בג'סר א-זרקא, כרגע כנראה תהיה רשימת-בת של מרצ בדליית אל-כרמל. כנראה שנרוץ למועצה בשפרעם.

ירון שור: אני רוצה להודות בהערכה לרונית גל שמסיימת את תפקידה כדוברת המפלגה ולאחל לעידו גדעון הצלחה רבה בתפקיד הדובר, הצלחתך הצלחתנו. בהזדמנות זו גם להודות לנציגים המוניציפאליים שלנו, שחלק יסיימו את תפקידם בחודשים הקרובים וחלקם, כך אנו מקווים, ימשיכו לקדנציה נוספת. אתם עושים עבודת קודש. מרצ עושה בכל יכולתה לעזור לכם, אך משאבים אין לנו. אנחנו תמיד איתכם.
הסיכוי שיתקיימו שתי מערכות בחירות במקביל, אחת לכנסת ואחת למוניציפאלי – הוא שואף לאפס. ראשית, זה לא אותו פנקס בוחרים. שנית, מדובר על 2 מערכות ניהוליות שונות: האחת מנוהלת ע"י תמר אדרי בכנסת והשנייה ע"י משרד הפנים בכפר סבא. וזה מעבר לאינטרסים הפוליטיים של המפלגות.
בניגוד למה שנכתב בדו"ח האסטרטגי, אני סבור שמערכת הבחירות המוניציפאלית הקודמת נוהלה טוב מאד. הבעיה היא שיש מגמה ארצית מתמשכת של ירידה בייצוג של רשימות שמזוהות עם מפלגות, וכן שמרצ מצאה את עצמה בבחירות המוניציפאליות בסוף 2003 לאחר שהייתה ירידה דרמטית בכוחה בתחילת 2003, בבחירות לכנסת. זה הביא אותנו לכך שהייתה ירידה בכוחנו הפוליטי בבחירות המוניציפאליות וכן הפסד כספי של כ-2 מיליון ₪.
יש לי 4 לקחים עיקריים ממערכת הבחירות הקודמת:
ראשית, נעשו סקרים באופן מושכל ונכון, אך הם נעשו מוקדם מדי. על סמך הסקרים הוחלט איזה מימון לתת לכל רשימה. כדי לפתור בעיה זאת באופן חלקי, העניין הזה נלקח בחשבון בנושא של חישוב התקציב הפעם, כאשר 30% מהתקציב לכל רשימה יינתן לאחר הסקר הראשון והיתרה לאחר הסקר השני. הסקר הראשון שנעשה הוא סקר תשתית ולא ישקף את כמות המנדטים שתקבל כל רשימה. הסקר השני ייערך כחודשיים לפני הבחירות ובעקבותיו יוחלט על מסגרת התקציב הסופית. אנחנו מודעים לכך שזה לא פשוט לתכנן תקציב כאשר לא יודעים מלכתחילה את גודלו, אך נדמה לי שהנוסחה (שמופיעה בנספח) היא נכונה, ולוקחת בחשבון את הסיכונים מול הסיכויים.
שנית, העלאת % החסימה מבחינת המימון – לפי תוצאות הסקר, מ-0.6 מנדט ל-0.8 מנדט. כלומר, בפעם הקודמת הוחלט לממן רשימות שעל סמך הסקר קיבלו 0.6 מנדט, וכתוצאה מכך היו רשימות שלא עברו את אחוז החסימה והפסדנו כסף. הפעם אנחנו מעלים את הרף ל-0.8.
שלישית, חשוב למנוע עד כמה שאפשר חריגות תקציביות. אין צורך לפרט את המצב הכספי של מרצ, ולכן אני רוצה לציין שלמרות שרוב הרשימות התנהלו מצוין ורובן לא חרגו, היו רשימות בודדות שחרגו מהתקציב, ובאופן ניכר. יתרה מכך, כשליש מהאנשים שהתמודדו ברשימות השונות עזבו את המפלגה לאחר הבחירות ובמהלך הקדנציה, תופעה בעייתית מאוד. על מנת להתמודד עם התופעות הללו, הכנו כתב התחייבות, עליו יצטרכו לחתום כל המועמדים.
ולבסוף, המערכת המרכזית צריכה להיות הפעם יותר דומיננטית. אנו נעזור לרשימות בכמה מובנים: יהיה קמפיין מרכזי, קמפיין "מטריה", שידגיש 2-3 נושאים מרכזיים המשותפים לכולם, נבצע 2 סקרים, נעזור בבחירת מנהלי קמפיינים, נקיים סדנת הכשרה, הן למועמדים והן למנהלי המטות, נבנה אתרי אינטרנט, מערכת מידע לניהול מטה הבחירות, ועוד שורה של שירותים. מטרתנו היא לתת לכל המתמודדים את העזרה המרבית שאנו יכולים לתת.
אלו הרשימות שרצות, לא כולל את המגזר הערבי: אשדוד, אשקלון, באר שבע, גבעתיים, הרצלייה, חולון, חיפה, יהוד, ירושלים, כפר סבא, כרמיאל, נס ציונה, פתח תקווה, קריית אונו, קריית גת, קריית טבעון, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רמת השרון, רעננה, תל אביב-יפו. רשימה לא סופית.

ערן לב: בסעיף 2 של הנספח, בלשון המעטה, נייר בעייתי, אני לא רחוק ממקצועו של עו"ד כבירי, יש סעיף אחד, אני לא מאשים אותו, אך אני שוחחתי עם המזכ"ל על מסמך זה, אף מפלגה אחרת לא העבירה כזה מסמך. למרות זאת, אני מוכן לחתום על מסמך זה, רק עם תיקון אחד, בסעיף 6, אני מקווה שעו"ד כבירי הכין זאת רק עבור ת"א, אם אני הייתי עו"ד הייתי בודק את הפוליסה של האחריות המקצועית, עזבו את העובדה שאתם רוצים לכפות עזיבה של המתמודד אם יתקיים סכסוך בינו למפלגה. יש סעיף שאומר שצריך להחזיר כסף למפלגה בתנאים מסוימים. סעיף 6 צריך לומר משהו אחר לחלוטין, אני לא מוכן לתת לבית הדין של המפלגה להוות בורר ביני למפלגה. רק לבית משפט יש הסמכות לעשות זאת, אני לא רוצה שבית הדין של מרצ יהווה בורר בסכסוכים כספיים. גם בסעיף 5, אם מישהו פורש לא יצטרך להחזיר את הכספים, רק מישהו שלא "יביא" את המנדט. חייבים לשנות את כל סעיף 6.

הנרי: אני רוצה להגיד את הערכתי בנוגע לבחירות, אני חושב שהבחירות לכנסת יתקיימו בנובמבר, והמוניציפאליות כחצי שנה אחרי. לגבי הבחירות המוניציפאליות והכנסת במקביל – מבחינת טכנית לא אפשרית, ומשרד הפנים מתנגד לכך, ולכן הנושא הזה ירד מהפרק. אילו הישיבה הזו הייתה נערכת בעוד שבועיים-שלושה נוכל לדעת יותר. כפי שירון אמר, בבחירות המוניציפאליות הקודמות היו מספר ויכוחים עם מתמודדים מכל מיני רשימות, צוותים מסוימים לא הגיעו לאחוז החסימה של מימון התקציב. צריך לעשות כאן שיקול ענייני- לא פוליטי- ולראות אם לכל מועמד יש סיכוי, כדי שלא נתקל באותו מצב שהיה בבחירות הקודמות. למשל באשדוד, אסור לתת שקל. באשדוד אין סיכוי למרצ, בכלל. לגבי ההסכם שהוכן כאן ע"י היועץ המשפטי, הוא "לא יתפוס מים". כל מי שרץ תחת מרצ לא צריך לעשות שום הסכם, אולי כדאי לעשות סוג של אמנה במקרה של בריחה עם המנדט. אם הבחירות המוניציפאליות יערכו לפני הבחירות לכנסת - יש טעם לעשות את הקמפיין המרכזי. הקמפיין הארצי – חסר תועלת, הרבה כסף ילך לאבדון, עלינו לתת תקציבים לרשימות ביישובים ולא לפזר כספים באופן שרירותי, אלא למקד את הכסף לכל יישוב. חולצות, כובעים, אביזרים למיניהם, הכול תחת מטרייה מרכזית ולא באופן מפוזר.

עמרי כבירי: אני רוצה לפתוח בנוגע לכתב ההתחייבות, מה שהנרי וירון אמרו הם נכונים מאוד, אבל כאשר יש בריחה של מנדטים זה דבר מאוד לא מוסרי. לא היו בעיות משמעותיות, אך בעיית בריחת המנדטים היא צרה גדולה. על המתמודדים להחזיר כספים אם לא קיבלו את המנדט. להסכם הזה חייב להיות "שיניים", מרצ צריכה להחליט כיצד היא תתנהל בפני המתמודדים.

פפה אללו: יש להבדיל בין מי שפורש והולך הביתה ולא קורה שום דבר לבין מי שלוקח את המנדט. בעניין התקציב, עלינו להתמודד עם עניין המועד. אנו צריכים להתכונן 4-5 חודשים לפני כן, במיוחד בי-ם.
דרור מורג: אני חושב שבנושא התקציב, העניין של החלוקה מאוד נכון, ישנו עוד כלי של גיוס תרומות, דבר נוסף בנוגע למסמך, אני מצודד במסמך, התלונות קצת מוגזמות, אינני חושב שהדיון צריך להיות משפטי, העניין הוא המוסר פה. עזיבת המפלגה. הוא צריך להיות כמה שיותר מחייב.

גבי לסקי: ירון אמר שהמפלגה הולכת להעמיד מספר שירותים למועמדים, בין היתר, סדנא לעמידה מול תקשורת, אני חושבת שצריכה להיות סדנא בנושא הירוק, מה שנקרא קיימות, כיצד מנהלים עיר בריאה, זה יהיה מאוד נכון שהמועמדים יעברו "סדנת קיימות". בנוסף לכך, אהבתי את כל הפליירים, סטיקרים וכו', עלינו לנהל קמפיין ירוק! פחות פליירים וסטיקרים אך זקוק לחשוב כיצד עושים זאת, קמפיין יותר ירוק, זה בזבוז משאבים. בנוסף, אי אפשר להגיד למישהו להחזיר את המנדט, אז מה עושים? לבדוק לעומק, אולי פיצוי כספי, צריכים לבחון זאת. אני אוהבת את רעיון האמנה – אך שוב, היא לא ניתנת לאכיפה. זה נושא מאוד בעייתי. אם המפלגה מממנת מתמודד עליה לשלם עבורו. בנוגע לניסוחים יש לי מספר הערות ואעביר לעמרי.

עידן: אני לא אחתום על המסמך הזה, אף אחד מהמפלגה לא סייע לי כאשר התמודדתי מול אנשים שכן גנבו את המנדט. אני בזבזתי ימי עבודה וישבתי במשרד. השקעתי המון משאבים. היום לבוא אלי ולהגיד, לא מאמינים לך, אני חושב שזה לא מוסרי. אני לא ראיתי את חברי הכנסת חותמים על מסמך כלשהו. מדובר פה על אחריות אישית – אדם מקבל מימון – עוזב: עליו להחזיר מימון. המסמך לא מכבד פה את הנוכחים. אני מצטרף לערן, בית משפט מתמודד עם פסיקות כאלו, לא בית דין מרצ. יכול להיות שבאזור גוש דן צריך להשקיע מעט יותר בקמפיין.

שמואל: בנוגע לנייר, כמו שהזכירו פה כבר, יש פה בעיה מהותית, יש כאן 2 צדדים, מועמדים וחברי הנהלה. אנחנו מפלגה אחת, צד אחד, לא שניים. ואם יש כאן שני צדדים – אז ההסכם מנוסח באופן חד צדדי. ניסו פה לרמוז איזה מקרה יוצא מן הכלל, שמרצ תחליט לעשות שותפות עם תנועה חוץ פרלמנטארית או אף פרלמנטארית, חלק גדול מהמפלגה לא תוכל לבלוע את זה. אם יש מסר משותף, ושמים אותו בעיתון משותף, אז כל הארץ קוראת אותו, ולא רק לעיתון למקומון.

ויוי: בנוגע לקמפיין, צריך להפריד בין עניין הקמפיין עצמו לבין רעיונות הסדנאות, זה לא בהכרח מה שיקדם אותנו ברמה המקומית, צריך גם להיזהר בעניין המסרים. בנוגע למסמך, אני חושבת שמהותו נכונה, הסכסוכים הקיימים רבים ולכן אני חושבת שצריך לשאול – למה זה קורה. צריך ללוות את הנושא.

קובי: אני נגד כל המתנגדים למסמך הזה. לא רק עניין הכסף, אלא עניין הנזק האלקטוראלי. זה דבר מאוד חמור. הנהלת המפלגה צריכה לחייב את המתמודדים לחתום על מסמך התפטרות לראש העיר וכאשר יהיה סכסוך בין המועמד למפלגה במקרה של גניבת המנדט, להגיש את המסמך. זה מה שימנע את גניבת המנדט.

אילן: בנוגע למועד הבחירות – אינני יודע מתי זה יתרחש. בנוגע למהלך המשפטי שמתרחש פה – זה חבל, דבר מאוד תיאורטי ולכן חבל שאנו מתמודדים עם ההחלטות הטיפשיות הללו. הבחירות לכנסת גם חשובות, ואני חסיד גדול של המסרים החזקים והגדולים. הירוקים הם הגמלאים החדשים, זה משפט שצריך לאמץ אותו, צריך להיות שוב מפלגה של רווחה וחינוך, מסרים של מרצ של פעם, זה המסר המרכזי. פגשתי בארה"ב את מושל מינסוטה, הוא נבחר דרך הקמפיין באינטרנט, המדיום הזה הוא חשוב מאוד. צעירים רבים נמשכים לכך. עדיף לרוץ ב-12 מקומות ולנצח ב-80% ולא לרוץ ב-24 מקומות ולנצח ב-40%.
בכל אופן, עלינו להחזיק מערכת בחירות מרכזית וממוקדת ולהחליט את ההחלטות הטובות ביותר.

ג'ומס: עם כל הכבוד למסמך הזה, זה לא מרכז הדיון הזה. אני חשבתי שהנוסחאות הפיננסיות הן מרכז הדיון. אך בנוגע לנייר, הנייר הוא הסכם בין חברי מרצ המתמודדים לבין מרצ. סעיפים 3 ו4, אם מישהו שילם לספק שלא כדין, עליו לשלם, אותו דבר גם בנוגע לחריגות בתקציב, על מתמודד להתנהל עפ"י הכללים. אנשים לא יכולים להשליך כספים, כל ההתחייבות הזאת היא סה"כ בשתי סיטואציות, חריגה מן התקציב וכו', ומקרה הפרישה וגניבת המנדט. לא בית הדין של מרצ צריך לדון בזה, אם הוא עזב את המפלגה, זה עניין של בית משפט. מי שלוקח מנדט מן המפלגה עליו להחזירו. מי שנוטש את המפלגה, יש הצדקה למפלגה לפעול כלפיו.

יונתן: על חברי הכנסת להעלות הצעת חוק בנוגע לתשלום לחברי מועצת עיר. חבר מועצת עיר מתנדב ולכן זה לא מחובתו. הייצוג של המפלגות בכנסת בערים פוחת, ולכן עולה הכוח של הרשימות שלא מזוהות. בנוגע למסר, הקמפיין צריך אולי להיות לא תחת שם מרצ, אך עם אנשיה.

מיטל להבי: אמר ג'ומס על התיקונים של ערן, אני לא רואה למה תמי, שלא חותמת על התחייבות, צריכה לחתום, נכון שכולנו צריכים להתנהל לפי הנוהל, אך צריך להיות חוזה נפרד בנוגע לטוהר והתנהלות כספית. לגבי הסקר, אני לא אהבתי את הסקר, הסקר לא משקף את המצב. אין לי התנגדות לקמפיין מרכזי, אין לי ספק שהחיבור בין מרצ לת"א הוא טוב. גוש דן יכול להוות מסר מרכזי בנוגע לנושא הירוק – זיהום אוויר לדוגמא, ולכן עלינו להתרכז בנושאים מסוימים, גם בקמפיין הארצי.

שוקי: אני חושב שכדאי לתת "בונוסים" למי שהתנהג כשורה בעשור האחרון, ולהיפך למי שהתנהל לא כשורה. אני באופן עקרוני לא חושב שזה נכון לממן 0.6 מנדט למי שהביא מנדט. זה הכול תלוי בהתנהגות של השנים האחרונות ובקמפיין הנוכחי. לגבי הנושא של החוזה – זה חוזה בסדר, זה בכלל דבר משני, זה נראה לי טריוויאלי לחלוטין.

יאיר: אני רוצה להתייחס לגבי המגמה של היחלשות כוחן של המפלגות במערך המוניציפאלי. יש לנו מעגל וקהל יעד ברור, היכן שמרצ זכתה לתמיכה ציבורית רחבה, חובתנו להדק את הקשר הזה, כדי להביא את אותו קהל - שוב. אנשי קשר לא באים להצביע בבחירות המוניציפאליות. אני חושב שצריך להביא את קהל הבוחרים של מרצ בכנסת – למוניציפאלי. בנוסף, צריך גם לעשות עבודת שטח רחבה, ומהבחינה הזו, סקר שהוכן חצי שנה לפני הבחירות מטעה, ולכן עלינו להבין שהסקר הראשון לא ממפה את המצב, והוא גם לא צריך לקבוע את רמת התקצוב הראשונה.

אייל: לגבי המסמך, אישית, אין לי בעיה עקרונית עמו. צריך לזכור שהמועמדים הם כמעט כולם עושים זאת ללא תמורה, אני מאוד לא אוהב את הנתון ש-30 אחוז מחברי המועצות עזבו אותנו, עלינו לדאוג שזה לא יקרה שוב. העליתי בעבר את נושא ההשלכות הקמפיין המוניציפאלי על תקציב המפלגה, צריך לדאוג שבהמשך כיצד הסיכונים שאנו לוקחים בקמפיין לא ישפיעו לרעה על תקציב המפלגה.

גדעון: אני רק רוצה לשאול שאלה: מה המרכיב בסקר כיצד התקציב יתחלק? דבר נוסף, אני בעד חתימה על המסמך. רק צריך לחתום עליו שיהיה גם מסמך קביל מבחינה משפטית. בנוסף, בתל אביב יש מומנטום עצום ולכן אסור שהמומנטום יאבד, במיוחד במידה והתקציב יסתיים ולא ימשך, אז המומנטום יאבד ולכן עלינו להמשיך את המומנטום בעזרת התקציב. תל אביב הוא מעוז חשוב למרצ.

נעמי: רק כמה משפטים, אנחנו נכנסנו למצבים שלא היו לנו כלים למנוע שפיכת כספים. שלושים אחוז נשירה ממרצ זה בעיה עצומה. מנהל תקין וטוהר מידות – דבר חשוב ביותר, ולכן כל מועמד חייב לחתום על המסמך. נקודה שנייה, במקומות שונים יש למרצ הרבה קולות שישנם בבחירות הכלליות שאין בבחירות המוניציפאליות – ולהיפך. בי-ם מרצ הפכה מ-3 מנדטים לאפס. ולכן עניין התזמון הוא חשוב ביותר, אם הבחירות הכלליות מתרחשות לפני הבחירות המוניציפאליות צריכים לחשוב כיצד זה משפיע על השני. צריך גם להתמודד עם עניין הדחייה של שניהם. אם הבחירות המוניציפאליות מתקיימות במרץ ולא בנובמבר ואחרי בחירות כלליות – צריכים להתחשב בתוצאות הבחירות הכלליות ולהיעזר בהם – ולהיפך. תראו, למרצ, במיוחד במוניציפאלי, יש נטייה לשפוך את הכסף בתחילת הקמפיין ולקראת סופו להישאר עם כלום, תיזהרו, תהפכו לשמרנים, אנו לא במצב היום לבזבז כספים. אם אתם מושכים את הקמפיין המוניציפאלי מהיום ועד מרץ – וזה תרחיש סביר ועוד שבועיים אף תרחיש וודאי, אולי נגיע למרץ בלי כלום.

סיגל: עלינו להיזהר בעניין החלוקה התקציבית, אני רוצה לברך באמת את ההשקעה שאתם עושים בנו, המועמדים, זה יוצר קשר שכל הזמן אנו מדברים עליו. בנוגע למסמך - אני חושבת שחובה עלינו לחתום עליו. עלינו אף להוציא זאת לעיתונות. זה מאוד חשוב שנוציא את המסמך הזה, במיוחד בפן המוסרי. צריכה להיות מחויבות למפלגה ולסיעה. בנוגע למסרים הכללים, הדברים שהכי מתחברים למרצ, עלינו להתייחס אליהם, במיוחד אליהם, מרצ החברתית, מרצ הסביבתית, צריך להתייחס לכל הקהלים. העיתונות המקומית היא בעייתית מאוד, רמה מאוד נמוכה, נשלטת על ידי ראשי העיר, ולכן בעיתונות הארצית זה יותר אפקטיבי, ובו בעת גם להשקיע בקמפיין המקומי.

עידן ממשיך: כן צריך לתת את המשקל לעניין של העבר הפיננסי, האם כן מרצ יכולה להגדיל את כוחה במישור המוניציפאלי, בסופו של דבר במישור המוניציפאלי אנו תמיד מגיעים למצב בו אנו נותרים ללא תקציב, ולכן עלינו לשים גם גבולות.

זהבה: אני מאוד תומכת במסמך, לדעתי מי שנשאר במרצ – עליו חל המסמך, ולכן חשבנו שבגדול, אנחנו רוצים לרוץ תחת המותג מרצ. מי שרץ מטעם מרצ – יש לזה מחיר. ולכן, אני מציעה שהגישה שהתקבעה כאן נכונה, עלינו להתמקד במסרים המרכזיים. אנשים לא רצים ברשימה עצמאית, אלא, תחת מרצ. ולכן עלינו ללכת על משהו אחד, שניים, שרק יכול לסייע לרשימות.

ירון: לא אתייחס לכל ההערות שהושמעו כאן, אבל אתייחס בקצרה לכמה נקודות. הנרי, בנוגע לסקר השני, הוא יעשה בכל המקומות, לא רק בחלק. 70 אחוז הנוספים של המימון יינתנו אחרי הסקר השני. אנחנו קיבלנו החלטה פוליטית שאנחנו נרוץ ככלל בשם מרצ, יותר נכון לרוץ בשם מרצ, אלא אם כן יוכח בסקרים שכדאי אחרת. לגבי הרכש: הערה נכונה, ולכן זה יהווה חלק מהשירותים של המערכת המרכזית. לגבי הקמפיין המרכזי, יהיה קמפיין "מטריה" בכמה נושאים, עם תקציב קטן, שרובו המוחלט הולך לקמפיינים המקומיים. בנוגע למה שגדעון, שוקי ופפה אמרו, ברור לנו לחלוטין שלהחליט על סכום גבוה יותר מ-30 אחוז בתחילת הקמפיין יהיה טעות גדולה, ולכן עלינו לחלק את התקציב באופן נכון ושוויוני. מה ששוקי אמר זה מאוד נכון, רוב מוחלט של הרשימות עמדו בתקציב, היו בודדים שחרגו. עלינו להסכים שאסור לחרוג מן התקציב. ניקח בחשבון את תקצוב תחילת הקמפיין, ותוך שבועיים התמונה הפוליטית תתבהר.
(מדברים על תיקונים קלים במסמך ההתחייבות)
מחליטים לאשר את 3 המסמכים שהניחו זהבה וירון על סדר היום של ההנהלה. מצ"ב 3 המסמכים שאושרו.

הצעת החלטה לישיבת הנהלת מרצ-יחד 5.6.2008

כללי המימון לרשימות מרצ בבחירות המוניציפליות 2008

כתב התחייבות

Tuesday, May 27, 2008

Jaffa 20th May and Today 27th More Crazy Days

This was my Campain for Meretz Elections. as they had Criminal "Lists" I came out last again.
http://iria2008.blogspot.com
Yael Dayan and Meital Lahavi were "Shooting at each other" and me and others got shot in the crossfire.
Today Talansky gave Evidence Against Olmert and Barak said he is leaving Government.
Sad and Crazy days again in Muddle East.

Sunday, February 24, 2008

Zavta

Today Veidat Meretz with three candidates for Leadership. Zehava Galon, Ran Cohen and Haim Oron.
Bibi said a few years ago that the Left have Zavta.
Recently I was with Michal with Small Theater and Gil Kopach who wrote a play.
9th March 2008 Zavta again Supporterts of Haim Oron, The Following did not appear in English
Amoz Oz supports Oron:
עדכון אחרון - 00:07 10/03/08


עמוס עוז: הכל בשל לניצחון של השמאל בבחירות
מאת מזל מועלם
הסופר אמר בכינוס תמיכה בחיים אורון לראשות מרצ כי "היריב אינו הימין אלא הייאוש"; אורון: ברגותי אמר לי שאפשר להגיע לפתרון תוך זמן קצר
תגיות: עמוס עוז, חיים אורון, מרצ, זהבה גלאון
עמוס עוז, אתמול. יותר ויותר ישראלים עייפים ממדינת המתנחלים, טען
תצלום: דן קינן
השמאל החילוני יכול לנצח בבחירות הבאות, הכל בשל לכך - כך אמר אמש (ראשון) הסופר עמוס עוז בכינוס תמיכה במועמד לראשות מרצ, ח"כ חיים (ג'ומס) אורון באולם "צוותא" בתל אביב.

לדברי עוז, האתגר הגדול של השמאל הוא לשכנע ציבורים שיש קשר בין הכיבוש לבין העוני, וכי האחד נובע מהשני. "המצוקה מכרסמת ודרומה מגדרה וצפונה מחדרה יש מדינת מצוקה. היריב האמיתי שלנו אינו הימין אלא העייפות והייאוש, התחושה שאין מה לעשות", אמר עוז, שהוסיף כי "יותר ויותר ישראלים עייפים ממדינת הימין והמתנחלים וחשים ש'עד כאן'".

עוז דיבר גם על המצב עם הפלשתינאים, ואמר כי קיימות שתי ישויות פלשתיניות, בגדה וברצועה, וכי "עם האחת אפשר וצריך להגיע להסכם שלום, ועם האחרת אפשר וצריך להגיע להפסקת אש". "ברק ויתר על חלום השלום, וגם המצוקות החברתיות אינן מדברות אליו", הוסיף עוז, שטען כי "מפלגת העבודה היא גוף פוליטי מתפרק".

ח"כ אורון דיבר בכינוס ואמר כי "קיים ציבור גדול שמחפש כוח פוליטי שייצג אותו, שמחפש פוליטיקה אחרת שאיננה הגמגמנות של אולמרט, הזיגזג של ברק או הספינים של ביבי. הם רוצים פוליטיקה של יושר, שליחות וריסון יצרים". אורון סיפר כי נפגש עם מרואן ברגותי ביום חמישי האחרון וזה אמר לו "ג'ומס, אתה יודע שיש פתרון אליו אפשר להגיע בזמן קצר ממה שחושבים. היסודות והפתרון כבר הונחו בקווי המתאר של יוזמת ז'נבה שלה היו שותפים הפלשתינאים".

הבחירות הפנימיות לראשות מרצ יתקיימו ביום שלישי הבא, ה-18 במרץ, ובהן יתמודד אורון מול ח"כ זהבה גלאון וח"כ רן כהן.

Thursday, August 2, 2007

2003-2010 Tel-Aviv Moadon Lev Echad

15th January 2010

יש דברים שרק נועה יכולה להבין - שבת שלום--פייסבוק

א- המועדון נסגר ביום רביעי למרות שאני אמרתי ומירב הסכימה איתי שהאוכלוסיה שזקוקה למועדנים גדלה ולא פחתה
ב- הבעלעגן לא רק בקדימה ואני כנראה נמצא באותו סירה עם אבא שלך
ג- אין לי עובדת סוציאלית של ממש ובעיות אחרות
ד- אתמול בלילה הלכתי בחזרה ברחוב יפת והיתה אשה שאיבדה את דרכה וחשבה שהיא קרובה לקינג גורג הזמנתי משטרה והגיע ניידת עם שוטרת צעירה ואני מרוצה מזה שגם אני יכול לעזור לפעמים לאנשים.
שוב אני אומר שיש דברים שרק נועה יכולה להבין בעולם של בועות סגורות
שמואל
2nd August 2007
I got from Moadon Lev Echad a free ticket to the Cameri Theatre to see Brighton Beach Memoirs.
I waited for over half an hour for the bus. So I had to take a Taxi for 30 NIS and I was still about ten minutes late. But by mistake I saw "The Big Sea" by Yoseph Bar-Yoseph
Strange they are similar. Beach in USA and Tel-Aviv Beach
Brighton Beach Memoirs

Eugene Jerome, a Jewish boy of fifteen and a half with raging hormones, recounts the story of his poverty-stricken family. Eugene’s energetic mother, who runs the household, his father, who struggles to support his extended family, and his frail aunt and her two daughters, all live under the same roof in an overcrowded house in Brooklyn of 1939, while World War Two rages throughout Europe.

The play follows Eugene’s process of adolescence, which is accelerated when he is forced to contend with the family’s financial hardships, as well as his sexual urges that are aroused by the captivating beauty of his cousin, who dreams of becoming a Broadway star.

This is a play about coming of age, loyalty and love, but especially about the complex power, for better or worse, of the Jewish family – or, in the words of Eugene’s mother: “The world wouldn’t survive without families”.

Joseph Bar Joseph's play, "The Big Sea"
As Karen wrote:
about a religious couple who come to live in Tel Aviv.
Actually the play was built well, if sketchy, and the protagonist could be fascinating, but she spent the whole time running back and forth on the stage looking for her husband and no time at all in the traditional tasks of the woman. I can imagine this as a multileveled film, because much more information and background can be provided without the limitations of the single view and limited access of the stage. All the characters need are the depth of perspective. - physical perspective - and then it will be perfect. The dilemma of the religious community encountering the world outside - and maybe the impossibility of happiness in either community - etc.etc.